<h1>סמ"ק מצוריך סימן קנ"ב</h1>
<h2>דף ג.</h2>
אומר ר"י בשם רי"א שאסור להשתחות לספר תורה ולכל דבר חוץ מאדם (או מיראת אדם) [כדאיתא פרק ד' מיתות גבי העובד ע"ז מאהבת אדם או מיראת אדם אביי אמר חייב] אמר אביי מנא אמינא לה דתניא לא תשתחוה להם להם אי (אדם) אתה משתחוה אבל אתה משתחוה לאדם יכול אפילו נעבד כהמן תלמוד לומר לא תעבדם ואמר אביי מנא אמינא דתניא (בהם משום) [כהן משיח] בעבודה זרה וכו' היכי דמי אי דקסבר בית הכנסת והשתחוה הרי לבו לשמים, פ"ה ולא השתחוה זה לעבודה זרה לא מזיד ולא שוגג אלא לשמים שהרי לשמים נתכוין אפילו היה יודע שזה בית עבודה זרה והוא משתחוה לתוכו לשמים אין כאן עונש שהרי אף המשתחוה לבית הכנסת לא לבית הכנסת הוא משתחוה אלא למי ששכן שמו עליה, עכ"ל פ"ה, ואין מביא אשם תלוי אבל עבירה עשה להשתחות לבית הכנסת, עכ"ל ר"י בשם רי"א.
